איך מתבצע בפועל הסדר נכסי ירושה בישראל ומה חשוב לדעת לפני שמתחילים

חלוקת עיזבון בישראל מתבצעת על ידי בירור זהות היורשים, בדיקת זכויותיהם והסדרת העברת הנכסים בהתאם לדין, להסכמות ולמסמכים המשפטיים הרלוונטיים.

התהליך של חלוקת עיזבון עוסק בבחינת נכסי המנוח, זכויותיו והתחייבויותיו, ובהסדרתם בין היורשים. מדובר בהליך משפטי שמושפע מהוראות חוק הירושה ומהשאלה האם קיימת צוואה תקפה. הסכמות בין היורשים יכולות להיכלל בתהליך, אך עליהן לעמוד במסגרת המשפטית.

בפועל, מתחילים בבירור זהות היורשים, קיום צוואה, היקף הנכסים והחובות, והכנת המסמכים הדרושים. הרשם לענייני ירושה מטפל בהליכים שבסמכותו, ובית המשפט עשוי להידרש במקרים של מחלוקות או התנגדויות. כל שלב דורש בדיקה נפרדת.

מדריך זה מבוסס על מקורות רשמיים בלבד, כולל חוק הירושה ומידע מהרשם לענייני ירושה. תמצאו בו פירוט של שלבי חלוקת עיזבון, נקודות בדיקה, והקשר בין הליכים רשמיים להסכמות בין יורשים. המידע אינו מהווה ייעוץ משפטי. במקרה של מחלוקת, נכסים מורכבים או ספק בזכויות, יש לפנות לייעוץ משפטי מוסמך.

מהם העקרונות והחוקים שמסדירים את חלוקת עיזבון בישראל

חלוקת עיזבון בישראל נקבעת לפי זהות היורשים, קיומה של צוואה, הוראות חוק הירושה והצו המשפטי שניתן בעניינם.

עיזבון כולל את נכסי המנוח, זכויותיו והתחייבויותיו שניתנות להעברה או להסדרה לאחר פטירתו. חלוקת העיזבון אינה מסתכמת בחשבון בנק, אלא עשויה לכלול גם מקרקעין, כלי רכב, זכויות כספיות, מיטלטלין וחובות. לפני חלוקה בין יורשים יש לברר מה היה בבעלות המנוח ומה שייך לעיזבון מבחינה משפטית.

עקרונות מרכזיים לפי חוק הירושה

חוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע מי יורש כאשר אין צוואה, כיצד מוכרת צוואה ומהן זכויות היורשים. כאשר קיימת צוואה תקפה, חלוקת ירושה נעשית לפי הוראותיה, בכפוף לבדיקת תוקף הצוואה ולהליכים הנדרשים.

כאשר אין צוואה, היורשים נקבעים לפי סדר הקרבה המשפחתית שבחוק:

• בן/בת זוג עשויים לרשת יחד עם ילדי המנוח, הוריו או אחיו, בהתאם להרכב המשפחה ולנכסים שבעיזבון.
• ילדי המנוח יורשים בחלקים שווים ביניהם, בכפוף לזכויות בן/בת הזוג.
• הורי המנוח יורשים כאשר אין ילדים הזכאים לרשת לפי החוק.
• אחי המנוח נכנסים לתמונה כאשר מתקיימים התנאים שבחוק.
• המדינה יורשת כאשר אין יורשים אחרים לפי החוק.

ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה הוא בנקודת המוצא: צו ירושה ניתן כאשר אין צוואה תקפה, ואילו צו קיום צוואה נותן תוקף לצוואה שניתן לממש. ללא הצו המתאים, לא ניתן להשלים חלוקת עיזבון במקרים שבהם נדרשת הכרה רשמית בזכויות.

הטבלה מציגה עקרונות בלבד. חלקו של כל יורש עשוי להשתנות לפי קיומה של צוואה, זהות קרובי המשפחה, סוג הנכסים, חובות המנוח והחלטות שיפוטיות. לכן יש להסתמך על הצו המתאים ועל בדיקת המסמכים, ולא על הסכמה בעל פה בלבד.

כל חלוקה של נכסי עיזבון חייבת להיעשות לפי חוק הירושה, לפי צו ירושה או צו קיום צוואה, ובמקרה הצורך לפי צו משפטי מתאים.

יש להביא בחשבון גם את חובות המנוח. האחריות לחובות קשורה לשווי הנכסים שקיבלו מן העיזבון ולכללים שנקבעו בחוק. לפני העברת נכס או חלוקת כספים, בדקו אם קיימות התחייבויות, תביעות או הוצאות הקשורות לעיזבון.

במקרים של נכסים רבים, מחלוקות, נכס שאי אפשר לחלק פיזית או צורך באיתור נכסים וחובות, ייתכן שיידרש טיפול מסודר יותר באמצעות ניהול עיזבון. המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי.

מהו ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה ומתי כל אחד נדרש

צו ירושה קובע מי יורש כאשר אין צוואה, ואילו צו קיום צוואה נותן תוקף לצוואה שהותיר המנוח, בהתאם לחוק הירושה.

צו ירושה נדרש כאשר אין צוואה תקפה, או כאשר אין צוואה שניתן לקיים. הצו מפרט את זהות היורשים ואת חלקיהם בעיזבון לפי סדרי הירושה שבחוק. צו קיום צוואה נדרש כאשר קיימת צוואה, והוא מאפשר להכיר בה כמסמך מחייב להעברת נכסים וזכויות.

הרשם לענייני ירושה בוחן את הבקשה, את המסמכים ואת התנאים למתן הצו. הבקשה מוגשת במסלול המתאים, בצירוף תעודת פטירה, פרטי היורשים או הצוואה והמסמכים הנדרשים בהתאם לנסיבות.

תהליך ההגשה כולל:

• זיהוי הצו המתאים לפי קיום צוואה.
• איסוף הצוואה, תעודת הפטירה ומסמכים המעידים על הקשר המשפחתי או על זהות הזכאים.
• הגשת הבקשה לרשם לענייני ירושה ותשלום האגרות.
• אפשרות להגשת התנגדות, אם יש טענה שאין לתת את הצו או שיש לבחון את הצוואה או את זכויות היורשים.
• קבלת הצו ושימוש בו מול בנקים, חברות ביטוח, רשות מקרקעי ישראל, לשכת רישום המקרקעין וגופים שמחזיקים בנכסי העיזבון.

חלוקת עיזבון לאחר צו ירושה אינה מתחילה רק מהסכמה בין היורשים; תחילה מזהים את היורשים ואת חלקיהם בצו, ואז בודקים את הנכסים, החובות והדרך להעבירם.

כאשר בודקים איך מתבצעת חלוקת עיזבון לפי צו ירושה, יש להתחיל בקריאת הצו ובבדיקת רשימת היורשים, ולא בחלוקת נכס לפי הסכמה משפחתית. השאלה האם אפשר לחלק עיזבון בלי צו תלויה בסוג הנכס ובדרישות הגוף שמחזיק בו, אך במקרים שבהם נדרשת הוכחה רשמית לזכויות, הצו הוא המסמך המרכזי. את הבקשה מגישים לרשם לענייני ירושה במחוז המתאים, ואת העברת הנכסים מבצעים מול הגורם הרלוונטי.

האגרות נקבעות לפי סוג הבקשה ואופן ההגשה. לפי טבלת אגרות רשם הירושה בשירות התשלומים הממשלתי של משרד המשפטים, שנבדקה בתאריך 02/09/2026, אגרת רשם לענייני ירושה כוללת בין היתר:

• פתיחת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה: 507 ש"ח בהגשה מקוונת או 597 ש"ח בהגשה שאינה מקוונת.
• אגרת הוצאות פרסום: 66 ש"ח.
• התנגדות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה: 1,151 ש"ח.
• הפקדת צוואה: 126 ש"ח, כאשר הופקדה צוואה קודמת של אותו מצווה בחמש השנים שקדמו למועד ההפקדה.
• בקשה אחרת שאינה מנויה בטבלה, לרבות בקשה מתוקנת: 280 ש"ח.
• בקשה משולבת לצו ירושה ולצו קיום צוואה, כולל פרסום: 1,260 ש"ח.

אם מוגשת התנגדות או מתעוררת מחלוקת מהותית, הבקשה עשויה לעבור לבית המשפט לענייני משפחה. גם מחלוקת על תוקף הצוואה, זהות היורשים או היקף העיזבון עשויה לדרוש בירור שיפוטי. למידע אזורי ניתן לעיין גם בפרטים על הרשם לענייני ירושה בחיפה או על הרשם לענייני ירושה הדרום.

המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי. במקרה של התנגדות, מחלוקת בין יורשים או נכס בעל משמעות מיוחדת, יש לפנות לייעוץ משפטי פרטני.

איך מתבצע בפועל תהליך חלוקת עיזבון בין יורשים - שלב אחר שלב

חלוקת עיזבון בין יורשים מתבצעת לאחר בירור זהות היורשים, קבלת צו מתאים, איתור הנכסים, חתימה על הסכם ורישום הזכויות.

מתחילים בצו ובמיפוי העיזבון

תחילה בודקים אם נדרש צו ירושה או צו קיום צוואה, ומגישים את הבקשה אל הרשם לענייני ירושה במסלול המתאים. לאחר קבלת הצו, אפשר להשתמש בו כמסמך שמוכיח את זהות היורשים ואת חלקיהם בעיזבון מול גופים שונים.

לאחר מכן מרכזים מידע על כלל הנכסים: דירות ומגרשים, חשבונות בנק, זכויות בחברות, כלי רכב, השקעות, חובות וזכויות חוזיות. כדאי להשוות בין פרטי הצו לבין המסמכים בפועל. כך ניתן לזהות נכס שלא נכלל בהסכמה המשפחתית או חוב שמשפיע על החלוקה.

חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים אינה מסתיימת בהסכמה משפחתית; יש להשלים גם את הפעולות הנדרשות מול הגוף שמחזיק או רושם כל נכס.

עריכת הסכם חלוקת עיזבון

הסכם חלוקת עיזבון הוא מסמך בכתב שבו היורשים קובעים כיצד יחולקו נכסי העיזבון ביניהם, גם כאשר החלוקה שונה מהחלוקה היחסית שנקבעה בצו. ההסכם צריך לזהות את היורשים, לתאר את הנכסים ולפרט מי יקבל כל נכס או זכות.

הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים יכול להתייחס לכל נכסי העיזבון, אך אפשר לערוך גם הסכם חלוקת עיזבון חלקי. לדוגמה, היורשים יכולים להסדיר בהסכם דירה מסוימת ולהשאיר נכסים אחרים לחלוקה נפרדת. זהו גם ההקשר של הסכם חלוקת עיזבון בין חלק מהיורשים, כאשר רק חלק מהיורשים מסכימים להסדיר ביניהם נכס מסוים, בכפוף לבדיקת ההשלכות על יתר היורשים.

נוסח לדוגמה של הסכם חלוקת עיזבון יכול לסייע בהבנת מבנה המסמך, אך אינו מחליף התאמה לנכסים, לצו ולזהות החותמים.

הודעה ורישום ההסכם

כאשר ההסכם נדרש להצגה בפני הרשם או בפני גוף רושם, בודקים כיצד להגיש הודעה על הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים ומה לצרף לה. טופס הודעה על הסכם חלוקת עיזבון עשוי לדרוש פרטים על היורשים, על הצו, על הנכסים ועל ההסכמה.

הטופס אינו מחליף את ההסכם עצמו. יש לוודא שכל השמות, פרטי הנכסים והחתימות תואמים למסמכי המקור. טעות בפרט מזהה עלולה לעכב את הטיפול או לחייב הגשה מתוקנת.

טיפול בנכסים לפי סוגם

במקרקעין, יש לבדוק את הרישום ואת המסמכים הנדרשים להעברת הזכויות מול טאבו או הגוף שמנהל את הרישום. בחשבונות בנק, הבנק עשוי לבקש את הצו, את ההסכם, את פרטי היורשים ואת מסמכי הזיהוי; להרחבה ניתן לעיין במידע על חלוקת עיזבון בנק הפועלים.

בעסק או בחברה נדרשת בדיקה נפרדת של מבנה הזכויות, תקנון החברה, מסמכי ההתאגדות והרישום אצל רשם החברות. לא כל נכס ניתן להעברה באותה דרך. לכן יש לבנות את ההסכם סביב הנכס המסוים ולא להסתפק בנוסח כללי.

חלוקת עיזבון לפני פטירת המוריש

חלוקת עיזבון לפני מות המוריש אינה חלוקת עיזבון של עיזבון שהתגבש, שכן הזכויות בעיזבון נקבעות לאחר הפטירה ובהתאם לחוק הירושה. לכן, העברת נכס או מתנה שנעשית בחיי המוריש אינה זהה לחלוקת עיזבון.

גם כאשר מדובר בחלוקת עיזבון ראשונה, כדאי לתעד את ההסכמה בכתב ולבדוק את השלכותיה על כל נכס בנפרד. במקרה של מחלוקת, נכס עסקי, מקרקעין או אי-הסכמה בין היורשים, יש לפנות לייעוץ משפטי פרטני.

המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי.

מה עושים כשיש מחלוקות או נקודות חיכוך בין יורשים

חלוקת עיזבון נעשית בהסכמה ככל האפשר, אך מחלוקות על נכסים, צוואה או חובות עשויות לדרוש מעורבות של גורם מוסמך.

נקודת החיכוך הראשונה היא אי הסכמה על חלוקה בין יורשים. יורש אחד עשוי לבקש לקבל את המקרקעין, יורש אחר את הכספים, ואחרים עשויים לחלוק על שווי הנכסים או על עצם הזכאות. גם ערעור על צוואה, טענה לפגם במסמך או מידע חסר על חובות יכולים לעצור את ההסכמה.

הסכמה כתובה מונעת אי בהירות.

בחנו את המחלוקת לפי הנושא:

• אי הסכמה על חלוקת נכסים: יש לרכז את פרטי הנכסים, הזכויות והחובות, ולהגדיר בהסכם מי מקבל כל נכס ומה נעשה עם נכס שאינו ניתן לחלוקה מעשית.
• ערעור על צוואה או על זכאות של יורש: יש להציג את הטענה בפני הגורם המוסמך, בצירוף המסמכים הנוגעים לצוואה, לצו ולזהות היורשים.
• חובות בעיזבון: יש לברר אילו חובות קיימים, מה מקורם ומה היקף העיזבון שממנו ניתן לפרוע אותם לפני חלוקת היתרה.
• מחלוקת על ביצוע ההסכם: יש לבדוק אם ההסכמה מתייחסת לנכס מסוים, להעברת זכויות, לתשלום איזון או לכל פעולה נדרשת אחרת.

אפשרויות פעולה במחלוקת בין יורשים

הרשם לענייני ירושה מטפל בעניינים שבסמכותו, ובהם הליכים הנוגעים לצווים ולצוואות. כאשר מוגשת התנגדות או מתעוררת מחלוקת הדורשת הכרעה שיפוטית, בית המשפט הוא הגורם שמכריע בטענות בהתאם למסמכים ולראיות שיוצגו.

כאשר מחלוקת אינה נפתרת בהסכמה, אין לחלק נכס שנוי במחלוקת לפני שבודקים את ההליך המתאים ואת סמכות הגורם שדן בו.

אחריות היורשים לחובות אינה בלתי מוגבלת. לפי חוק הירושה, יש לבחון את אחריותם ביחס לשווי הנכסים שקיבלו ולמצב העיזבון, ולא להניח שכל יורש חייב בחובות מעבר לכך. לכן יש למפות את החובות לפני חלוקת הנכסים ולתעד כיצד הם מטופלים.

הסכם חלוקה פנימי צריך להתייחס לעיזבון כמכלול, או להגדיר במפורש שהוא חל רק על נכס מסוים. לפני חתימה, בדקו את הצו, את רישומי הבעלות, את החובות ואת הדרך שבה תבוצע העברת הזכויות. המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי.

איתור נכסים וכספים אבודים בעיזבון - מסלולים רשמיים

איתור נכסים וכספים אבודים בעיזבון מאפשר להשלים את תמונת הרכוש לפני חתימה על הסכם חלוקה או ביצוע חלוקת עיזבון.

כספים או זכויות שלא נכללו במיפוי עלולים להישאר מחוץ להסכמה בין היורשים. התחילו בריכוז פרטי המנוח, הצו המתאים, מסמכי הזיהוי של היורשים וכל מסמך בנקאי, ביטוחי או פנסיוני שנמצא.

מסלולים לאיתור

• הר הכסף - לאיתור חשבונות או חסכונות שאינם פעילים, בהתאם לפרטים שנמסרים במערכת הרשמית.
• הר הכסף 2 - לבדיקת חשבונות ונכסים פיננסיים של אדם שנפטר, עבור מי שמבקש לברר את זכויות העיזבון.
• הר הביטוח - כלי לאיתור מוצרי ביטוח הרשומים על שם המנוח, כולל פוליסות שעשויות להקנות זכויות או תגמולים.
• המסלקה הפנסיונית - מקור לבירור מוצרים פנסיוניים וחסכונות שנוהלו עבור המנוח.
• קופות גמל - יש לפנות לגופים המנהלים לאחר זיהוי הקופה, ולברר את יתרת הזכויות ואת המסמכים הדרושים להעברתן.
• האפוטרופוס הכללי - רלוונטי לבירור נכסים או כספים שהועברו לטיפולו, כאשר נסיבות המקרה מתאימות.

חפשו את השירותים באתרים הרשמיים של המדינה. היכנסו אליהם ישירות, ולא דרך קישור שנשלח ממקור לא מוכר.

לפני חלוקת עיזבון, התאימו כל נכס שאותר לצו, לבעלות הרשומה ולזהות הזכאים לקבלתו.

היזהרו ממי שמבקש עמלה מראש, סיסמאות, קוד אימות או צילום מלא של מסמכי זיהוי בלי הסבר ברור. אל תמסרו פרטי כניסה למערכות ממשלתיות. במקרה של נכס משמעותי, מחלוקת בין יורשים או מסמך חסר, שקלו לקבל ייעוץ משפטי פרטני. המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי.

מה העלות הרשמית של הליכי חלוקת עיזבון ואיך מקבלים שירות מקצועי

עלות חלוקת עיזבון כוללת אגרות רשמיות לפי סוג ההליך, בעוד שכר-טרחת עורך דין נקבע בנפרד ואינו מתומחר באתר.

הסכומים הבאים מבוססים על שירות התשלומים הממשלתי של משרד המשפטים, טבלת אגרות רשם הירושה, נבדק בתאריך 02/09/2026:

• אגרת פתיחת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה: 507 ש"ח בהגשה מקוונת או 597 ש"ח בהגשה שאינה מקוונת.
• אגרת הוצאות פרסום: 66 ש"ח, המשולמת לצד אגרת פתיחת הבקשה.
• אגרת התנגדות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה: 1,151 ש"ח.
• אגרת הפקדת צוואה: 126 ש"ח, כאשר הופקדה צוואה קודמת של אותו מצווה בחמש השנים שקדמו למועד ההפקדה.
• אגרה לבקשה אחרת שאינה מנויה בטבלה, לרבות בקשה מתוקנת: 280 ש"ח.

חלוקת עיזבון בהסכמה עשויה לדרוש מסמך משפטי, בדיקת זכויות וחתימות של כל הצדדים הרלוונטיים. להשוואה של רכיבי העלות, ניתן לעיין גם בעמוד מחיר הסכם חלוקת עיזבון, אך אין לראות בו מחירון מחייב לשירות משפטי.

אין באתר מחירון שכר-טרחת עורך דין. האתר מציג אגרות רשמיות בלבד, ואינו קובע את עלות הטיפול המקצועי. כאשר קיימת מחלוקת בין יורשים, נכס מורכב או חוסר במסמך, יש לפנות לייעוץ מקצועי מעורך דין העוסק בירושה. המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי.

שאלות נפוצות על חלוקת עיזבון בין יורשים

חלוקת עיזבון בין יורשים נקבעת לפי צוואה או חוק הירושה, לאחר בירור הזכויות, החובות, הנכסים וההסכמות בין הצדדים.

מהו עיזבון ומה הוא כולל?

עיזבון הוא מכלול הזכויות, הנכסים והחובות שהותיר אדם לאחר פטירתו, כולל כספים, מקרקעין, חשבונות, זכויות בעסק והתחייבויות.

לפני חלוקת עיזבון, אוספים מידע על רכוש המוריש ועל חובותיו. הבדיקה עשויה לכלול מסמכי בעלות, חשבונות בנק, זכויות סוציאליות, פוליסות, כלי רכב, פעילות עסקית והלוואות. גם נכס שאינו נזיל דורש התייחסות, כי אפשר למכור אותו, להעבירו ליורש מסוים או לאזן את חלקו באמצעות נכסים אחרים.

מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?

צו ירושה קובע מי יורש כאשר אין צוואה תקפה, ואילו צו קיום צוואה נותן תוקף משפטי לצוואה שהותיר המוריש.

צו ירושה ניתן באמצעות הרשם לענייני ירושה כאשר הירושה נעשית לפי הוראות חוק הירושה. צו קיום צוואה נדרש כאשר קיימת צוואה, והוא מאפשר להסתמך עליה לצורך העברת זכויות וחלוקת נכסים. הצו עצמו אינו תמיד מסיים את החלוקה, במיוחד כאשר יש כמה יורשים, נכס שאי אפשר לחלק פיזית או מחלוקת על שוויו.

האם אפשר לבצע חלוקת עיזבון לפני מות המוריש?

חלוקת עיזבון מתייחסת לרכוש לאחר פטירת המוריש, ולכן אי אפשר לבצע חלוקת עיזבון של אדם חי כאילו כבר נפתח עיזבונו.

במהלך החיים ניתן להסדיר רצונות באמצעות צוואה, ולעיתים באמצעות מסמכים משפטיים אחרים. עם זאת, מתנה, העברת נכס או שינוי בבעלות שנעשים בחיי אדם אינם זהים לחלוקת עיזבון לאחר פטירתו. יש לבדוק כל פעולה בנפרד, כי המשמעות המשפטית תלויה בסוג הנכס, במסמך ובנסיבות ההעברה.

איך עורכים הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים?

הסכם חלוקת עיזבון נועד להסדיר בהסכמה מי יקבל כל נכס, כיצד יטופלו החובות ואיך יבוצעו האיזונים בין היורשים.

לפני החתימה, רכזו את צו הירושה או צו קיום הצוואה, רשימת הנכסים, מסמכי הזכויות ומידע על התחייבויות המוריש. לאחר מכן הגדירו בהסכם את הנכסים שיועברו לכל יורש, את אופן הטיפול בנכס משותף, את הצורך במכירה או בשמאות ואת חלוקת ההוצאות. כאשר יש מקרקעין, חשבון בנק או עסק, נדרשות גם פעולות מול הגורם שמחזיק בזכות או מנהל אותה.

במקרה של מחלוקת, אל תחתמו לפני שכל יורש מבין את משמעות ההסכם. אפשר לקרוא גם על ניהול עיזבון כאשר נדרש ריכוז מסודר של נכסים, חובות ופעולות מול גורמים שונים.

מה עושים עם חובות, כספים אבודים, ערעור ואגרות?

חובות של המוריש, כספים שלא אותרו ונכסים ייחודיים מחייבים בירור נפרד לפני חלוקת עיזבון או חתימה על הסכם בין היורשים.

אתרו כספים באמצעות מסמכי בנק, דוחות ביטוח, מסמכי מעסיק, קופות וזכויות הרשומות על שם המוריש. בעסק או בנכס מקרקעין בדקו בעלות, שעבודים, התחייבויות והכנסות. בחשבון בנק פנו לגורם המנהל את החשבון עם המסמכים המתאימים, ואל תחלקו את הכספים לפני בירור חובות קיימים.

ערעור או התנגדות לצו מחייבים בדיקה משפטית של העילה וההליך המתאים. לפי שירות התשלומים הממשלתי של משרד המשפטים, טבלת אגרות רשם הירושה, נבדק בתאריך 02/09/2026, אגרת פתיחת בקשה לצו היא 507 ש"ח בהגשה מקוונת או 597 ש"ח בהגשה שאינה מקוונת, אגרת פרסום היא 66 ש"ח, ואגרת התנגדות היא 1,151 ש"ח. הסכומים עשויים להשתנות, לכן בדקו את הטבלה המעודכנת לפני ההגשה.

מידע משלים על המונח זמין גם בעמוד חלוקת עיזבון באנגלית. בכל מקרה של מחלוקת או נכס מורכב, פנו לייעוץ משפטי מתאים. המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי.